שתהא חשובה מצות ציצית

ציצית היא ללא ספק אחד הסמלים של יהודי שומר מצוות, יחד עם הכיפה, ולהבדיל ממנה, הנחת הכיפה אינה הלכה ואינה חובה, היא אינה מוגדרת כמצווה מתוך תרי"ג המצוות ההלכתי, אבל לבישת הציצית בהחלט מוגדרת כמצווה, אין חובה ללבוש ציצית אולם הלבישה מזכה את הלובש בשכר עצום. בחנות קודש איכותית כמו משכן התכלת ניתן למצוא ציציות במידות שונות, החל מגיל שלוש ועד גיל מבוגר, בדגמים שונים, המקובלים בכל העדות, כולל סגנונות קלילים ללבישה מבדים יחודיים, ציצית גופיה, ציצית מנדפת זיעה, וגם סגנונות שמרניים כמו ציצית

צמר ועוד. כמובן ניתן להשיג גם פתילים לציצית, אלו החוטים בארבע פינות הבגד המהווים את מצוות הציצית, למי שמעוניין להדר במצווה ולקשור אותם בעצמו בבגד במקום לקנות בגד מוכן הכולל פתילים שנקשרו בהליך הייצור ומוכנים ללבישה.

מהי מצוות הציצית
בעבר נהגו ללכת בבגד שהיו בו ארבע כנפות, הכוונה היא לבד מלבני שיצרו בו פתח לראש, וכאשר לובשים אותו נופל הבד על הגוף מקדים ומאחור, מה שיוצר בו ארבע פינות. על פי ההלכה כל בגד שיש בו ארבע כנפות המרובעות באופן מוחלט ואינן מעוגלות בגזירתן ובתפירתן חייב בציצית, כלומר יש לקשור בכל אחת מהפינות חוטי מצק בסדר הנהוג. באופן כללי בכל פינה קושרים 4 חוטים, כאשר על פי ההלכה במקורה אחד מהחוטים צריך להיות חוט תכלת. בדורות האחרונים קיימת מחלוקת בין הפוסקים ההלכתיים בנוגע לצבע התכלת, מהו בדיוק, ממה הוא מופק והאם בכלל הוא קיים כיום, כך שבמרבית העדות לא משתמשים ביום בפתיל תכלת אלא קושרים פתילים לבנים בלבד, יש חוגים מסוימים בהם נוהגים ללכת עם פתיל תכלת לפי פוסקים כאלו ואחרים, וקיים מגוון צבעי תכלת בשוק כאשר כל חוג משתמש בסוג שונה.

חיוב המצווה
ההלכה מחייבת כל בגד שיש בו ארבע כנפות שיהיו מוטלים בו ציציות בפינות, אולם אין חיוב ללבוש דווקא בגד שיש בו ארבע כנפות. לכן, כיום כאשר אין מקובל ללבוש בגד בעל ארבע כנפות, ממילא למעשה אין כל חיוב ללכת בבגד עם ציצית. למרות זאת, בגלל הזכות העצומה הטמונה במצווה זו, בגלל הסמל היהודי המזהה שהיא נושאת איתה, וביחוד בגלל הסגולה הטמונה בה ליראת שמיים, התקבל המנהג ללבוש בכוונה בגד שיש בו ארבע כנפות, ולהתחייב בכוח במצוות הציצית. יש דעות בהלכה שמצוות ציצית אינה נוהגת בלילה, ויש דעות שאינה נוהגת בבגד לילה, מכל מקום המנהג ללבוש בשעות היום את בגד הציצית הפך לסימן מאפיין לכל יהודי דתי.

פתיל תכלת
אכן, בהלכה מובא הדין לצבוע את אחד הפתילים בצבע תכלת, טעם דין זה הוא, היות וכל מטרת מצות ציצית היא להזכיר ללובש את המציאות האלוקית המחייבת אותו בכל רגע בחייו, צבע התכלת כמובא במדרש מזכיר לאדם את הים, הים מזכיר את הרקיע איתו הוא נפגש בקו האופק והשמיים מזכירים את כיסא הכבוד עליו כביכול יושב הקב"ה בשמיים, כך הופכת התזכורת ליראת שמיים למוחשית ממש עבור לובש הציצית, כאשר הצבע אותו הוא לובש מהווה עבורו הקשר תמידי לבורא. אולם, אין די בהגדרה תכלת בלבד. בהלכה מובא שצבע התכלת המדויק אליו מתכוונת התורה הוא גוון מיוחד המופק מחילזון הים. וכאן מתחיל הפולמוס.

חידת התכלת העולמית
לפי ההלכה, קיים חילזון ים המצוי במעמקי המים ועולה אחת לשבעים שנה בלבד, שדמו הוא בצבע התכלת, וממנו יש לצבוע את הפתיל. במהלך הדורות נעלם משום מה המנהג של צבע התכלת, מעלים לכך השערות שונות, אולם מה שברור שבשונה משאר המצוות להן נותרה מסורת ברורה היות ונשמרו מדור לדור, במצות התכלת היתה הפסקה ארוכת שנים, וכאשר התעוררו במאה השנים האחרונות לחדש את המנהג- כבר לא היה מי שידע בבירור מהו החילזון המדובר. לכן קיימות היום מספר דעות שונות בנוגע לצבע התכלת, ולמי שמעוניין לקנות ציצית עם פתיל תכלת מומלץ לפני הכניסה למשכן התכלת לברר היטב מהו הצבע הנהוג בקהילה וכיצד הוא מוגדר כדי שכאשר ישאלו אתכם בחנות לאיזה תכלת אתם מתכוונים תהיה לכם תשובה מוכנה.